7 עובדות על קורקינטים חשמליים
איך אומרים קורקינט חשמלי בעברית? סלחו לנו שאנחנו מתעקשים, אבל החלטנו להביא את זה כבר בעובדה הראשונה ולשים את זה מאחורינו. האקדמיה ללשון היא גוף מיוחד ששומר, מחיה וממציא מחדש את השפה העברית. הרבה אתגרים לה, לאקדמיה, אך היא צולחת אותם באלגנטיות של גלגינוע, שהחליט שזה השם הראוי לקורקינטים החשמליים בארצנו. עכשיו תעשו עם המידע הזה מה שתרצו.
קורקינטים חשמליים בישראל
מאז שהגיעו לישראל באזור 2016 ועד היום הצטברו בישראל מאות אלפי קורקינוטים ממונעים, סליחה – גלגינועים. ההערכה היא כי רק בתל אביב, בירת כלי הרכב החשמליים, מדובר על עשרות אלפי רוכבים ביום, וכלי חשמלי זה הפך לחלק בלתי נפרד מהתחבורה העירונית במדינה. מה שהפך את הכלי לפופולרי במיוחד הוא כניסתן של חברות שיתוף קורקינטים כמו Bird ו-Lime לארץ, אשר החלו פועלות במרץ בערים הגדולות, לאחר שזיהו פוטנציאל כלכלי אמיתי.
תקנות הרכיבה בישראל
בישראל של ימינו הרכיבה על כל כלי רכב דורשת רישוי, כולל כלי רכב חשמליים. הקורקינט החשמלי נכנס כמובן תחת קטגוריה זו, כפי שאתם יכולים לראות באתר של ממשלת ישראל (שם הוא גם נקרא גלגינוע), הרכיבה מותרת החל מגיל 16, אחרי שעברתם בהצלחה מבחן תאוריה (או בחינה ייעודית). הרכיבה מוגבלת לשבילי אופניים, ובמידה ואין כאלו בנמצא, ניתן לרכוב גם על הכביש, בציות מלא לחוקי התנועה כמו כל רכב אחר. אסור לרכב מעל ל-25 קמ"ש, וחובה לחבוש קסדה עם מחזיר אור. אגב, אם תהיתם, אז לא, אסור לכם להרכיב אדם נוסף על הקורקינט שלכם.
תקנות הקורקינט עצמו
לא רק עלינו, המשתמשים יש חוקים ותקנות, גם על הקורקינטים עצמם. קורקינט חשמלי תקני חייב לכלול תאורה קדמית לבנה ואחורית אדומה, מחזירי אור וסימון רשמי של המילה, איך לא – "גלגינוע".
קורקינט חשמלי לפני ישראל
מעט על ההיסטוריה של הקורקינטים החשמליים – הקורקינט החשמלי הראשון הומצא בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20, אך הפך לפופולרי רק בתחילת המאה ה-21. הסיבה? נגישות של טכנולוגיה שהפכה את המוצר להגיוני יותר לשימוש מסחרי. לפני כן היו קורקינטים ממונעים עם מנועי בעירה קטנים, כמו של מכסחות דשא. הם היו רועשים ושתו המון דלק, ולא היו בטיחותיים בשום צורה. המעבר לחשמל ולעבודה שקטה ובטיחותית, בעיקר על בסיס התפתחות טכנולוגיית הסוללות והגדלת טווח הנסיעה, הפכה את המוצר למשהו ששווה לעבוד איתו.
ומה המהירות המרבית של קורקינטים חשמליים?
בעוד שבישראל החוק מגביל את מהירות הקורקינט החשמלי ל-25 קמ"ש, הרי שבפועל בעולם (ואולי גם בארץ?) יש דגמים שיכולים להגיע למהירויות של מעל 80 קמ"ש. כמובן שמעבר להיותם לא חוקיים בישראל, הרי שמהירות שכזו על קורקינט הופכת אותו לכלי מסוכן יתר על המידה, והשימוש בכלים אלו מחוץ לישראל הוא בעיקר למטרות ספורט ואקסטרים.
קורקינטים חשמליים ואיכות הסביבה
בכל העולם (אולי חוץ מסין) ובכל התעשיות ישנה מגמה ברורה למדי של הפחתה בפליטת פחמן דו חמצני לאוויר, שימוש בחומרים ממוחזרים, ושאר תקנות ורעיונות כיצד לשמור על איכות הסביבה. ממש כמו אופניים חשמליים, גם קורקינטים חשמליים תורמים להפחתת זיהום האוויר ועוזרים להפחית את התלות ברכבים פרטיים. הם צורכים מעט אנרגיה ומפחיתים פקקי תנועה, כך שמעבר לשריפת אנרגיה מופחתת, הם תורמים לאיכות הסביבה גם בעקיפין, ולא מעט.
טווח המחירים של קורקינטים חשמליים
המחיר הממוצע של קורקינטים חשמליים נע בין 1,500 ל-5,000 ש"ח, לפחות כאן אצלנו, בישראל. החברה המובילה כיום בארץ נקראת – INOKIM והדגם המבוקש ביותר שלה נקרא: קורקינט אינוקים ox. המחיר תלוי לא רק במותג, אלא גם באיכות, בטווח הנסיעה, במהירות ההטענה ויכולת הבטריה, וכמובן בסוג המנוע. המהירות כבר לא משפיעה על המחיר, לפחות לא באופן רשמי, שכן התקנות בישראל גם ככה לא מאפשרות נסיעה במהירות העולה על 25 קמ"ש.
תמונה: freepik.com
